(דברים כב) "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אישה וְלֹא יִלְבַּשׁ
גֶּבֶר שִׂמְלַת אישה כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹקיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה',
ובחינוך (תקמב) הביא שני טעמים לזה: א. כדי להרחיק מן הזימה. ב. כדי
להרחיק כל ענין של עבודה זרה, שמנהג זה מדרכם של הגוים הוא.

וזה לשון השולחן ערוך (י"ד קפ"ב סע"ה): לא תעדה אישה עדי האיש, כגון
שתשים בראשה מצנפת או כובע או תלבש שריון וכיוצא בו (ממלבושי האיש לפי
מנהג המקום ההוא), או שתגלח ראשה כאיש. ולא יעדה איש עדי אישה. וברמ"א
הוסיף: ואפילו באחד מן הבגדים אסור, אף על פי שניכרים בשאר בגדיהם שהוא
איש או אישה (ב"י). [והוא ע"פ נזיר נט. וכדעת ר"א בן יעקב והרמב"ם].

אולם יש מן הפוסקים שהביאו שמה שנהגו שגבר לובש בגדי אישה ואישה בגדי גבר
ביום פורים, אין איסור בדבר, מאחר שאין מכוונים אלא לשמחה בעלמא. [מהר"י
מינץ והו"ד ברמ"א עוד].

אולם רוב הפוסקים הסכימו ואסרו בזה ואף שהוא בשמחת פורים ולצורך מצווה.
ולכן אסור לגברים ללבוש בגדי נשים וכן לנשים ללבוש בגדי גברים אף לשמחת
פורים, שלא הותר לעבור על איסור תורה בשביל שמחת פורים והגדולים מצווים
לשמור על הקטנים שלא להלביש אפילו לילד קטן בגדי ילדה וכן להיפך.

ואם יש בגד אחד של זכר לנקבה או להיפך ושאר הבגדים הם כהוגן יש מקום להקל
בקטנים אך גם בזה המחמיר תבוא עליו ברכה. [כן דעת מרן הראש"צ הגאון רבי
יצחק יוסף שליט"א וכן דעת האור לציון ועוד]

אך בנידון של השואל, נראה שחמור יותר, ובפרט נמשך לאחר פורים וזה אסור,
וגם אין זה ראוי ומדרכי התורה לנהוג כך ועל זה נאמר התרחק מן הכיעור ומן
הדומה לו.

וכל זה בצבע זה שכך הוא דרכי הנשים, אך בצבעים אחרים כגון ירוק זוהר
וכדומה, אין בזה החשש של לא ילבש אולי נראה שגם זה לא כל כך ראוי.