דבר ראשון צר לי לשמוע על המצב שאת מתארת, מצב של בילבול, של יאוש שמלווה בהרבה חוסר יישוב הדעת וחוסר מנוחת הנפש.
אבל דבר ראשון זה שחשוב לזכור בכל מצב נתון בחיים, הוא שהמצב שאת נמצאת בו עכשיו הוא רק זמני, זה יחלוף ואת תצאי.
דבר שני שעם קצת סדר במחשבות ובתמונת מצב את תראי שזה לא חמור ומפחיד כמו שזה נראה, אלא אפשר לצאת מזה.
לעצם הענין הייתי מציע קודם כל להתחיל ממשהו קטן שאת מתחברת אליו, משהו שתוכלי לעמוד בו ולא לוותר עליו בשום מחיר, זה דבר שמתחיל להחיות בחזרה את כל המערכת הכבויה וזה נותן כח להמשיך הלאה ולעשות עוד ועוד.
דבר שני אני מציע להיות מחובר לשיעורי תורה, מה שאת מתחברת ולאיזה רב שאת מתחברת, העיקר כל יום לשמוע אפילו כמה דקות שיעור.
בנוסף לכל זה לפעמים הפתרון הטוב ביותר מקרים כאלה הוא אדם שמכיר אותך טוב ואת מרגישה בנוח לשתף ולפרוק את כל העומס של הלב, אדם כזה יכול לעזור לפעמים הרבה יותר מכל אדם בעולם כי הוא מכיר והוא יודע במה ובמי מדובר והוא יוכל להכיל ולתת עצות, וכבר אמר שלמה המלך עליו השלום 'דאגה בלב איש ישיחנה' היינו לשתף ולשוחח על זה.
שיהיה המון בהצלחה בכל העניינים.
