איסור חמור מהתורה לעשות קעקוע על בשרו שנאמר "ְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי ה' (ויקרא פרק יט פסוק כח פרשת קדושים).

אמנם בעל תשובה, שבהיותו רחוק מתורה ומצוות עשה קעקוע על בשרו, אינו חייב מעיקר הדין להסיר הקעקוע. והטעם שרק ברגע שעשה את הקעקוע עבר על איסור אך אינו עובר בכל רגע ורגע על כך שהקעקוע על בשרו. מכל מקום אם יש לו אפשרות ודאי שראוי ונכון שיסיר הקעקוע.

[נימוקים ומקורות: איסור כתובת קעקע על בשרו נזכר בדברי השו"ע בי"ד סי' קפ' סע"א. ומש"כ שאינו חייב מעיקר הדין להסירו וכו' כ"כ הגר"ח קנייבסקי והוכיח מדברי הראשו' וכ"כ בשו"ת להורות לנתן שאין איסור קעקוע נמשך בכל עת שעליו אל בזמן שעשהו].

ואף על פי שקעקוע אסור, מכל מקום אישה שיש לה מום בפניה וכדומה ומתביישת ללכת בין הבריות וכדומה, מותר לה לעשות איפור קבוע ואין בזה משום כתובת קעקע כיון שאינו קבוע ועתיד לצאת, ואינו נמצא בשכבה העמוקה של העור (ששם אין התחלפות תאים והעור אינו מתחדש ולכן נשאר לצמיתות כמו בקעקוע רגיל) ויש לסמוך על זה וודאי במקום כבוד הבריות. ואף העושות כן לצורך יופי בלבד יש להם על מי לסמוך.

[נימוקים ומקורות: דעת רש"י (גיטין כ:) שכתובת קעקע היינו שאינו נמחק לעולם וכ"כ האו"ז (ח"א סי' תשטז) וכ"כ הארחות חיים (ח'ב עמ' רמב ) והריב"ן והריטב"א א"כ כאן מדובר באיסור דרבנן בלבד, ואע"פ שיש חולקים בזה והוא הנימוקי יוסף (מכות כא.) שסובר שאע"פ שאינו לעולם אסור מדאוריתא אולם רוב פוסקים סוברים להקל. ועוד משום שאין צורה של אותיות ממילא גם בזה אסור רק מדרבנן וישנו עוד צירוף להקל שיש מהראשונים (רי"ף והרא"ש) שדווקא בכותב שם עבודה זרה, אם כן בזה יורד האיסור עוד, ובמקום כבוד הבריות שמתביישת משום מום בפניה פשוט שמותר אף לכתחילה. ולגבי איפור לנוי יש מן האחרונים שסוברים לאסור ומהם הרה"ג ר' ברוך שרגא שליט'א בספרו והיה העולם (ח'ח"'מ סי' טו) ויש מקילין אף לנוי וכיון שיש פנים מסבירות לסברת המקילין ולכן המיקל בזה אין מזניחין אותו כ"פ הגר"ע יוסף זצוק"ל בספרו טהרת הבית (ח"ג עמ' כט')].

אמנם אין בזה שום חשש חציצה [מרן הרב עובדיה יוסף (טה"ב שם)].