הפוסקים דנו לגבי הכמות והאיכות של משלוח מנות.

א.     לגבי הכמות – יש אומרים שאין צריך במשלוח מנות שיעור סעודה אלא אפילו בפחות מכך סעודה יוצא ידי חובה. [במאורי אור (הו"ד בחזו"ע שם) כתב שדי בכזית בכל מנה. ובלקט יושר (קנח שהיה תלמיד של בעל תרומת הדשן) כתב שיוצא אפילו בתאנה או תמרה, ואע"פ שאין בשניהם שווה פרוטה]

ויש שכתבו שצריך שיהיה במשלוח כמות של כדי סעודה, דהיינו כדי שיעור 162 בכל המשלוח יחד. ואם לא שלח כן לא יצא ידי חובה, והטעם שלשון 'מנות' משמע שהוא כדי חתיכה לכבד בה אורחים. [כן מבואר מדברי הזרע יעקב (ס"ס יא) וכ"כ בערוה"ש (טו) וכן צדד בזה בא"א מבוטשאטש (שם) גם הגאון חיד"א (ברכי יוסף ד) כתב עיקר המצווה שיהיה המנות יקרות הערך ועריבות. שדה יהושע בשם מהרנ"ח. וכן משמע מהנימוקי יוסף (מגילה ז.) שיש לשלוח מאכלים חשובים מהמובחר שבסעודתו].

ולמעשה טוב וראוי להחמיר שיהיה בו כדי שיעור סעודה. [חזו"ע (קכט)].

ב.     ולגבי האיכות – כתבו הפוסקים שטוב שיהיה דברים חשובים, וראויים לסעודה, וכן טוב שישלח דברים שהם מעיקר הסעודה כתבשילים וכיוצא בזה, אך כיום המנהג לשלוח ממתקים ומיני מתיקה.

ג.      ומכל מקום אף השולח תבשילים וכיוצא בזה ישלח דוקא למי שיודע בו שיאכל ממאכלים אלו ואינו מאניני הדעת, שכידוע כיום על הרבה אנשים שלא אוכלים כל אוכל שבושל בבתים אחרים, ואם יש חשש כזה עדיף שישלח ממתקים וכיוצא בזה כמנהג העולם.

וכן לגבי מיני ממתקים יש לדעת, שכל זה שיודע שחברו או בני ביתו אוכלים ממתקים אבל אם אינם אוכלים כלל מטעמי בריאות ישלח להם דברים אחרים או שישלח למישהו אחר.

בברכת פורים שמח וחיים טובים.