מצוי מאד שמבחינים בשבת שהתאדו הנוזלים שבחמין [טשולנט] והחמין כבר מבושל כל צרכו, אלא שחוששים שעד שיגיע עת האכילה הוא כבר ייחרך ויצטמק, ורוצים להוסיף לתוכו מים חמים מהמיחם במטרה שלא יישרף או שלא יתייבש, ויש לשאול האם מותר להם לעשות כן בשבת ואם לא, כיצד בכל זאת יוכל 'להציל' את החמין שלא יישרף.

להוסיף מים והדין במים חמים: קודם כל הדבר פשוט שמים רגילים שאינם התבשלו וודאי שאסור להוסיף שהרי יש בזה איסור בישול גמור בשבת, אמנם גם לגבי מים חמים מן המיחם, שכבר נתבשלו ועדין בחימומם, כתב בשולחן ערוך (רנג סע"ד) וזו לשונו: "יש למחות ביד הנוהגים להטמין קודם השבת קומקום של מים חמים, ונותנים אותם לתוך הסיר בשבת כשהתבשיל מצטמק" ועל פי זה כתבו הפוסקים שלמנהג בני ספרד אסור להוסיף מים חמים, אמנם למנהג בני אשכנז יש להקל. [ומקור השו"ע מדברי רבנו יונה, ואף שמותר להחזיר תבשיל לח חם שהיד סולדת בו, וכאן לכאו' יוצא שאסור? כתב רבנו יונה, שמאחר וכשמערה את המים לתבשיל פוסקת רתיחתם מיד ואין בהם כח לבשל (שעירוי מכלי ראשון, י"א שאינו מבשל כלל – ר"ח, הרי"ף, הרשב"ם, הרמב"ן, הרשב"א, המאירי ועוד, וי"א שמבשל רק כדי קליפה ומדרבנן, תוספות וכ"פ מרן, ועתה הם מתבשלים שוב בסיר. אבל כשמחזיר תבשיל לח חם, תמיד נשאר התבשיל בחום של כלי ראשון ואין בו משום בישול. וכ"פ בחזו"ע שם שפח ע"ש.]
אמנם אף ספרדי אם עבר והוסיף מים חמים לתבשיל, מותר לאוכלו. [חזו"ע ח"ד שפח, שצב].

עצות למניעת חמין שעומד להשרף בשבת:

אמנם ישנן כמה עצות שיוכל לעשות כדי למנוע את החמין מלהשרף או להתייבש:

א. יתן שקית 'קוקיס' עם מים: החושש משריפת החמין, עצה טובה שקודם השבת, יתן מים בשקית 'קוקיס' סגורה בסיר, ואם רואה בשבת שהתאדו המים, יפתח את השקית וישפכו המים לתבשיל, ויזהר להוציא את השקית עם מעט אוכל, כדי שלא יכשל באיסור משום בורר פסולת מתוך אוכל.

ב. על ידי מצקת: יתן מצקת בתוך המיחם וישהה אותה במים עד שיעלו הרתיחות בתוך המצקת, ואז יכניסה לחמין ויקפיד להשקיעה ולא לערות את המים מלמעלה. [ישנה מחלוקת גדולה בעניין מצקת האם דינו ככלי ראשון או כלי שני, ובפרט אם משהה אותה שבזה כבר יותר מוסכם שהוא כלי ראשון, ולכן בצירוף שיט' המקלים באין בישול אחר בישול בלח מותר. ועי' בעניין מצקת בחזו"ע ח"ד עמ' שסב, וכן התיר במפורש בהליכות שבת ח"א עמ' קפח, ומבואר שם שמיקל יותר ואף בלא השהה, אך נראה שעדיף שישהה אותה זמן מה וכנ"ל]

ג. לומר לחברו שהוא מבני אשכנז: מותר באופן כזה לספרדי לומר לחברו אשכנזי שיוסיף מים חמים לחמין. [כיון שאומר לו לעשות דבר שמותר לו לעשותו כפסק הרמ"א (כנ"ל) שהאשכנזים קבלו הוראותיו. והוא הדין להיפך, שמותר לאשכנזי לומר לחברו ספרדי לעשות דבר שמותר לו לעשותו כפסק מרן השולחן ערוך]. [(חזו"ע שבת ד שצז) וראה פרטי הדין לבני אשכנז בספר הלכ"ב רנג סמ"ה ומה שיש לחשוש]

ד. להפריד הסיר מהפלטה כדי למעט החום: יתן מחבת ריקה בין הפלטה לסיר, וכך יתמעט חום הפלטה ולא יישרף החמין. (שולחן ערוך סימן רנג ס"ג)]

ה. לשפוך החמין לסיר אחר: ישפוך את החמין שהוא עתה כלי ראשון, לסיר אחר, שבזה נהפך לכלי שני, יוסיף בו מים מועטים מאד מהמיחם, שהרי כלי שני לא מבשל, ויחזירהו לפלטה כדין תבשיל שרובו יבש. [תשובה בכת"י ממרן הגרע"י זצוק"ל. הובא בקובץ מאור ישראל שבת עמוד יז. וראה עוד בחזו"ע שבת ד שפח ובקיצור חזו"ע מהדו"ח עמ' קנא].