שלום וברכה!
נושא זה של הרגשת הבורא זו עבודה שלוקחת שנים עם המון התמדה עד שבן אדם באמת זוכה להרגיש את הבורא לנגד עיניו, אפשר לומר שכמעט יחיד סגולה הגיעו למדרגה כזו.
אך גם לבני אדם פשוטים כערכנו יש מדי פעם הרגשה של איזו הארה וקרבה לבורא יתברך, זה יכול להיות בתפילה טובה שהלב נפתח, זה יכול אחרי מעשה טוב, או סתם בלי סיבה מיוחד שנראית לנו.
וכתב רבינו תם לפני 800 שנה שבעבודת ה' יש ימים של קרבת ה' ויש ימים שמרגישים ריחוק, הוא קורא לזה ימי האהבה וימי השנאה, מה שהכי חשוב זה לא להיבהל מאותם ימים של הרגשת ריחוק, זה מחזוריות בנפש האדם בעבודת ה'.
יש עוד סיבה שאנשים לפעמים מרגישים ריחוק, והיא הציפייה שלהם להרגיש מדי קרוב ומדי מוחשי את הבורא, וכשזה לא קורה כמו שהם ציפו זה מרגיש כעין הרגשה של ריחוק.
וכשאדם נתון בתסבוכת הזו של עליות וירידות הוא לא יוכל להיות שמח, הוא לא יוכל להנות מעבודת ה', וכמעט בטוח שגם לא יהיה לו סיפוק מעבודת ה', כי הוא אף פעם לא חווה את מה שהוא ציפה.
ולכן הדרך שרבותינו סללו לנו, היא לעבוד את ה' בתמימות ופשטות, לעשות את המוטל עלינו מתוך שמחה וידיעה שזה מה שה' רוצה ואני עשיתי את זה והוא כרגע שמח בי מאוד, יש לו נחת שאני בתור בת ישראל בדור כה קשה שהעולם לא כלכך מכיר את הבורא והולך בדרך שלו, אני כן הולכת בדרך שלו, אני כן נאמנה אליו, וגם אם אני צריכה להתחזק בעוד הרבה נושאים, זה לא סותר את זה שכרגע הוא גאה בי ושמח בי.
מי שמחדיר לעצמו את הדברים האלה הוא מרגיש נפלא בעבודת הבורא, הוא קם בבוקר בידיעה שה' מחכה לתפילה שלו, זה לא משנה אם התפילה תתקבל או לא, אבל ה' חיכה לשמוע את התפילה הזו.
אנא ממך הרבה אנשים סתם מציקים לעצמם בעבודת ה', סתם מטרידים את עצמם ומחפשים את עצמם ללא שום סיבה, לכן תעבדי את ה' בפשטות ותהיי שמחה שזכית בדור כזה להתפלל, לשמוע שיעורי תורה, תהיי שמחה שמעניין אותך קרבה לה' יתברך, בשביל אנשים כמוך שמחפשים להתקרב ה' יתברך מוציא את השמש בבוקר, בשביל אנשים כאלה העולם ממשיך.
ברכה והצלחה.