בע"ה נשתדל לענות על הדברים הן מההיבט התורני הן מההיבט המקצועי וכן נאמר מילה קטנה לזוג ולאותם זוגות שחווים עיכובים בנושא זה או בנושאים אחרים.

קודם כל צריך לדעת שמחקרים שעשו נמצא כך: כאשר המערכות סדירות כל חודש יש 20% שהזוג יפקדו בפרי בטן. ובצורה יותר כוללת 67% יהרו תוך חצי שנה. 90% יהרו תוך שנה, ומתוכם אותם 10 % הנותרים עוד 70% יהרו תוך השנה הבאה. עיכוב בפריון עד שנתיים הוא סביר ונורמלי. ואף אותם שאינם בתוך אלו, כיום ברוך ה' השתכללה הרפואה בתחום זה מאד, כך שגם היוצאים מן הכלל יגיע עתם וזמנם. אם כן לפי הטבע הפשוט שברא ה' יתברך בעולם אין כל כך מה לדאוג. וכל שכן לנו שאנו מאמינים שאין מעצור לה' מלהושיע, ואם ירצה ברגע אחד הכל משתנה! ולמה הקב"ה מעכב יבואר בהמשך לאחר שנענה על גוף השאלה.

אכן הכלל והעיקרון שצריך למול עיננו הוא שאין להילחץ ולרוץ ישר לבדיקות ושאר התערבות רפואית אך מנגד כשצריך, אין להתמהמה.

עיתוי התחלת הבירור – אם לא ידוע בעיה מיוחדת: מקובל להציע לאחר שנה (של יחסים אישות תקינים). ויש מהפוסקים שהצריכו שנתיים, שעד אז אין שום ראיה שיש בעיה. ואם ידוע על בעיות לאחר כמה חודשים יש לגשת לייעוץ. ולזוג שקצת יותר בוגרים (32-35) כדאי ללכת לייעוץ לאחר חצי שנה. כיום עקב הלחץ הפוקד את הזוג, אפשר להתחיל בירורים התחלתיים כבר בתוך שנה (אין צורך לפני ואם יש לחץ גדול שישאלו לחכם), לגבי בדיקות כגון 'בדיקת זרע' כיון שכבר נוגע בהלכה יתייעצו עם מורה הורה מוסמך. רצוי לפנות למכון פוע"ה המומחים לעניינים לליווי לזוגות (02-651-5050) או מכון דורות (03-7412111) (בלא תשלום)

.
ולידע כללי מחקרים שבחנו את הסיבות לאי פוריות בדרך כלל מאמתים את הכלל של 40% מהמקרים מתגלה בעיה הקשורה באי פוריות בגבר ב 40% מהמקרים מתגלה בעיה הקשורה באי פוריות באישה ב20% מהמקרים מתגלה שילוב של בעיות בגבר ובאישה. [עי' בספר פוע"ה ח"ב עמ' 95].

התמודדות נכונה לזמן של עיכובים

וכדי לענות ולחזק קצת את הזוג היקר ועוד זוגות העומדים ומתמודדים במצב כזה וכיוצא בזה, נספר סיפור קטן שיסביר לנו הכל…

מספרים על אדמו"ר אחד, שפעם שאל את תלמידיו: "אילו הקב"ה היה מפקיד בידכם את ניהול העולם והיה נותן לכם את הכוח לעשות בו כל מה שתחפצו, מה הייתם עושים?". קם אחד ואמר בהתלהבות גדולה: "אם הייתי מנהל את העולם, דבר ראשון הייתי דואג שלא יהיו יותר מחלות! הייתי סוגר את כל בתי החולים, אין יותר מחלות סופניות, לא שפעת, אפילו לא כאב שיניים!". הרב הנהן בראשו כשומע את הדברים ולא ממהר לענות. קם תלמיד נוסף ואמר: "הייתי פוטר את כל בעיות הפרנסה! אין בעולם יותר 'מינוסים', כולם יתפרנסו בכבוד, סוגר את לשכת הרווחה, ואחר כך את ביטוח לאומי, ואף אחד לא יצטרך יותר לחשוש כיצד 'יעבור את החג', או כיצד ירדו ההוראות קבע". שוב הנהן הרב ולא הגיב. קם השלישי ואמר: "אני הייתי פוקד את כל העקרות ומסדר שידוך הגון לכל הרווקים". וגם כאן המשיך הרב בשתיקתו. "ואתה רבנו, מה אתה היית עושה?" שאלו התלמידים. "אני הייתי משאיר את העולם בדיוק כמו שהוא! אם כך הקב"ה מנהל את עולמו, אין שום צל של ספק שזה הכי טוב בשבילנו, גם אם אנחנו לא מבינים עלינו לסמוך עליו שהכל עושה לטובתנו".

עכשיו לגופו של עניין, למה הקב"ה עושה כך? זה אף אחד לא יודע, ויתרה מזו- תפקידנו הוא לא לדעת, ואיננו צריכים להבין (למרות שהיינו חפצים מאד). מה שכן, התפקיד שלנו בעולם הזה, הוא לקחת את המצב הנתון ולראות איך אנחנו מוציאים ממנו את הכי טוב, איך אנחנו צולחים את הניסיון – הלא פשוט – בצורה הטובה ביותר. הקב"ה בחר בנו לעמוד בניסיון הזה, הוא נתן לכל כך הרבה אנשים ילדים כל כך בקלות, אך לנו הוא מעכב, זה אומר שהוא מאמין בנו שנוכל לעמוד בניסיון הזה בגבורה.

לכל שלב בחיים שיש מטרה…

ובאמת, מקרוב אנו מכירים זוגות רבים וגיבורים, העומדים בניסיון כעין זה – ופשוט יפה לראות את אותם שזכו לקחת את המצב ובמקום לתת לקושי והעיכובים ל'חבל' להם בשלום הבית, ובמקום שהאווירה תהיה עכורה, להפך, הקושי הוא זה שקישר ביניהם ובנה להם את הבית! התקופה הזאת קרבה אותם אחד לשניה ואת שניהם כזוג לקב"ה והם יכולים להעיד בלי שום ספק, שאילולא ניסיון זה לא בטוח כלל שהיו מגיעים לכך!

לכן אותו דבר באשר אליכם זוג יקר, אף שעתה בוודאי אין לכם מה לדאוג, אך אף אותם שממתינים יותר ואין ספק שאין זה ניסיון פשוט, כל אחד רוצה להקים את המשפחה שלו, ופעמים שיותר הסביבה עושה, ההורים והמכרים, שתמיד – מכוונה טובה כמובן – ששואלים 'מה נהיה…', או תמיד שמברכים 'בקרוב אצלכם', גורמים למבוכה אצל הזוג בעניין זה, כל יום מגיעים עם סגולה אחרת לפרי בטן, ומלחיצים מאד את הזוג הצעיר. אך היהודי תפקידו למצוא את 'חצי הכוס המלאה'. מהי הכוס המלאה במקרה שלכם? תדעו, שיבואו ימים והקב"ה יזכה אתכם להרבה ילדים! לרוב האנשים בסוף יש ילדים, אין מה להיכנס ללחץ, ובפרט שהרופאים היום אומרים שפעמים הלחץ הזה הוא הגורם לעיכוב, אל תחשבו על הניסיון – אלא על מה שיהיה תיראו אחר הניסיון בעיני הקב"ה.

והסגולה הטובה ביותר לניסיונות מעין אלו, הוא פשוט לקבל אותם – כמו שאומר אור החיים הקדוש. שהתרופה שיפתרו את הבעיות ועיכובים, זה פשוט לקבלם באהבה, ואז הקב"ה מסיר אותם!

ומלבד זאת עליכם לדעת את כל החיים לטפל בילדים, לקום בלילה לתינוקות, יהיה לכם הרבה זמן להעניק ולהתמסר לטובת דור ההמשך שלכם, אך עתה אם ה' זימן בידכם את זה המצב, תנצלו אותו. תבנו את הקשר, תטיילו, תנצלו את הזמן הזה, תבנו את עצמיכם, תבנו את הקשר, תלכו לשיעורי תורה, תתחזקו במידות וביראת שמים, תכינו לילדים שלכם 'הורים טובים יותר', סבלניים יותר, כי המציאות
מוכיחה, שכשבאים הילדים, לרוב ככל הזוגות שעות הפנאי נפגעות, הילדים – שה' ישמור אותם תמיד – לוקחים הרבה זמן וכוחות מההורים.

לכן עלינו לדעת, שלכל שלב בחיים יש מטרה, והקב"ה, לפי התפקידים של כל אחד ואחד בעולם בוחר מתי להעביר אותו לשלב הבא, יש כאלה שמעכב להם את פרק: 'האיש מקדש', שהשידוך מתעכב, יש שמעכבם בילדים, ויש שמעכבם בשלום הבית או בפרנסה. אך הכי חשוב זה לדעת, שכל קושי או עיכוב בחיים, נועד להעלות ולכשל אותנו ויש לו תפקיד חשוב, בין בבניית הזוגיות והקשר, ובין בבניית האישיות שלנו כבני אדם בנפרד. ה' יזכנו! ויהי רצון יזכו כולם להיפקד בזרע של קיימא במהרה, אכי"ר!