הטעם להמתין שש שעות בין בשר לחלב | מי שטעם או לעס בשר בלא לבלוע האם חייב להמתין ?

כידוע, האוכל בשר אינו יכול לאכול מאכל חלבי עד שיעבור שש שעות (כמבואר בשו"ע י"ד סימן פט). ובטעם הדבר נחלקו הראשונים: לדעת רש"י, הוא מפני שהבשר מאכל כבד ואינו מתעכל לגמרי במעיו עד שש שעות וכל אותו הזמן עד שהבשר מתעכל לגמרי עולה טעם בשר לפיו וטעמו נמשך עד שש שעות. ולדעת הרמב"ם משום הבשר שבין השיניים ולאחר 6 שעות בטל ממנו דין בשר. ולהלכה יש השלכות מעשיות בין שני הטעמים הללו. ולמעשה אנו מחמירים כשני השיטות. ולכן:

א. אשה הלועסת בשר לתינוק בשר לתינוק אע"פ שאינה בולעת חייבת להמתין (שלדעת הרמב"ם יש בשר בין השיניים ואף שלדעת רש"י כל שלא בלעה מותר). אולם אם לעסה לו שומן שאינו נכנס בין השיניים היה מקום להקל אולם ישראל קדושה נהגו להחמיר ואין לפרוץ גדר. [ילק"י או"ה ג שע].

ב. אם טעם בפיו התבשיל או חתיכת בשר ומיד הסיר מפיו (בלא ללעוס) כגון שרצה לטעום את את התבשיל או הבשר אם חסר או שבודק האם הוא חם כדי לתת לתינוק, אין מחמיר (שהרי לשני הטעמים יהיה מותר).

ג. אף אם עברו שש שעות ומצא בשר בין השיניים, צריך להסירו קודם שאוכל מאכלי חלב. [אך אין לו לבלוע הבשר]. ולכן מי שיש לו נקבים בשיניו, או שהם שבורות ופרודות ורגילות היא להיכנס שם בשר, יחצוץ את שיניו היטב. ואמנם בסתמא [כשאין רגילות תמידית להיות בשר בין שיניו] אינו צריך לבדוק בין השיניים אחר שש שעות. [שהרי לרש"י אין את הטעם שבשר לאחר שש שעות מתבטל וכ"פ בילק"י איסור והיתר עמ' שעג].

אם הכניסו לסוכר כף שיש בה שאריות חלב האם השותה סוכר זה צריך להמתין שש שעות?

במקומות ציבוריים (בתי כנסת, כוללים, מקומות עבודה ומשרדים) מצוי מאד שבשעה שמכינים 'נס קפה' מתערב קצת חלב בתוך הכלי של הסוכר מחמת שנוטלים סוכר בכף שמערב בה חלב, ואחר הצהריים כשנמצאים תוך שש שעות מאכילת בשר רוצים להכין כוס תה מותר להשתמש באותו סוכר אף לכתחילה וכן מותר לבחוש את התה בכפית חלבית נקיה. [שו"ת שבט הקהתי (ח"א סימן רכ) וטעמו אם יש בסוכד עצמו שישים נגד החלב וודאי שאין שום חשש להשתמש בסוכר אפילו מיד לאחד אכילת בשר ואפילו כשאין בסוכד עצמו שישים נגד החלב ורק לאחד שיערבו הסוכר עם כוס התה יהיה בו שישים נגד החלב מותר להשתמש ויצויין שעפ"י רוב טיפות החלב אשר בכפית אינו של חלב ממש אלא מים מעורב בחלב. וכן פסקו בספר קנין י"ד (עמ' שא) ובספר הכשרות למעשה (להגר"א פנחסי עמ' צח) ובשו"ת אבני דרך (יא קטז)].

גם אם יש בסוכר גושים שניכר שנעשו על ידי שנספג בהם הנוזלים שהיו על הכפית מותר להשתמש בסוכר כיון שהוא רק ספק אם גושים אלו ספוגים בחלב או בנוזל אחר שהרי יש אנשים שמכינים קפה או תה וכיוצ"ב. [הגר"א פנסחי (שם)].