שאלה זו עולה פעמים רבות, אצל אותם האוכלים 'בחוץ' (כגון שאוכלים פלאפל או צ'יפס או חצילים ושאר דברים מטוגנים) ומסתפקים האם טוגנו קודם לכן בשמן שטיגנו בשר. וכן בבית מצוי הדבר שיש 'צ'יפסר' אחד ורוצים לטגן לסעודה אחת, שניצלים, סיגרים ופסטלים, קובה מטוגן, וכן לטגן צ'יפס או חצילים וכיוצ"ב או שמטגנים במחבת ואין רוצים לזרוק את השמן. והאריכו בזה רבים מפוסקי דורנו ואנו נביא את עיקרי הדברים בקיצור.

בשאלה הקודמת התבאר לגבי נ"ט בר נ"ט ומבואר שלדעת בני ספרד מיקילים אף בכלי בכלי בן יומו. עוד נחלקו הפוסקים האם אומרים נ"ט בר נ"ט גם באוכלים, דהיינו האם אומרים שהמאכל הבשרי נותן טעם במאכל הפרווה, והמאכל הפרווה, יתן מאכל במאכל פרווה אחר, האם אומרים שטעם הבשר נקלש, ולא גזרו בזה או שרק בבלוע בכלים אומרים כן, ולהלכה פסק מרן זצוק"ל להקל. [הליכות עולם ח"ז עמ' עט וע"ש].

אם ובמקרה שלנו לכאורה היה לומר שהשמן מקבל טעם מן השניצל ונותן טעם בצ'יפס או בחצילים והוא בכלל נ"ט בר נ"ט. אך זה אינו ברור וכמו שיתבאר.
שיש שהורו להקל בזה, ובלבד שאין ממשות וטעם שם בשר בשמן ואין צריך להמתין שש שעות. ומכמה סיבות: א. נ"ט בר נ"ט (כנ"ל). ב. ואף בלא הטעם שלא נ"ט בר נ"ט, יש לדון את הצ'יפס לכל היותר כתבשיל של בשר ולא כבשר עצמו (שלדעת השו"ע להקל אלא שכתבו הפוסקים שהמנהג להחמיר אף שדעת מרן להקל) ובתבשיל של בשר, יש אומרים שרק אם נתנו את הבשר בכוונה יש להחשיבו כתבשיל של בשר אך אם נתנו הבשר אלא בכוונה ליהנות מטעמו אין לו דין תבשיל של בשר ואין מנהג להחמיר. ג. יש ששים בשמן כנגד השומן שנשאר בבשר וממילא שאריות הבשר מתבטלות.
אולם יש חולקים וסוברים שהצ'יפס בשרי וצריך להמתין שש שעות. והחמירו מכמה סיבות. א. אין להחשיבו כנ"ט בר נ"ט, מכיון שהצ'יפס וכיו"ב ספוג שמן בעין ואינו רק בלוע ממנו, ובזה לא מיקילים שהרי אם יטבל הצ'יפס ברוטב של בשר וודאי לא מותר. ב. יש שהסכימו שהוא בכלל נ"ט בר נ"ט, אולם כיון שנ"ט בר נ"ט הוא רק שהיה שהכלי נקי כנ"ל, אם כן פה מסתבר יותר לומר שהיה שמנונית של הבשר ממש בתוך השמן.
למעשה, בא אחר כולם מרן הראשון לציון הגר"י יוסף שליט"א (אגרות הראשון לציון (חנוכה מכתב ח), והכריע שאין ראיות ברורות להתיר דבר זה ולכן אין להקל בזה וצריך לשמור שש שעות. [המיקלים: הגר"א פנחסי בספר הכשרות למעשה (עמ' סו) הגר"י ברכה ברכת יהודה (ו סימן ג וז' סימן ב) הגר"א חנניה בשו"ת אמרי יושר (קו) האריך בזה, וכן בספר כשר למהדרין (שירי בשם הגר"א ירחי) ועוד ועי' שם מה שהאריכו בזה. המחמירים: דברי בניהו (כב נט) ועי' בתורת מאיר (לגר"מ פנחסי סימן ג) ועוד פוסקים].
ונראה בפשטות שאם אינו יודע אם טוגן השמן קודם לכן עם בשר או לא יש להקל כדברי המתירים.