שלום וברכה. יישר כוח על השאלה החשובה ועל האכפתיות הגדולה. שירבו כמותכם בישראל.

נא לשים לב לקרוא את הדברים עד הסוף שלא יצאו דברים מהקשרם.

בקשר למעלה של הבאת ילדים לעולם – כתב הרמב"ם (אישות פרק טו): "כל המוסיף נפש אחת בישראל – כאילו בנה עולם". המשפט הזה של הרמב"ם נוגע במקומות רגישים מאד אצל בני האדם בכלל ואצל הנשים בפרט. חולשה ירדה לעולם ואיתה גם פעמים שפינוק יתר, אך עם כל זאת אי אפשר למחוק את המילים האלו של הרמב"ם: "כאילו בנה עולם" – כל ילד זה עולם!

להמחיש את דבריו, סיפר הרב נחום דיאמנט שליט"א, פעם, תוך כדי שיחה עם יהודי, התגלגלו הדברים והוא שאל אותי כמה ילדים יש לי, באותו זמן היו לי עשרה ילדים, השבתי לו: "עשרה". הוא אמר לי: "נו אז אתה משיג אותי בהרבה!". שאלתי אותו: "למה, כמה יש לך". "תשעה" השיב. חזרתי ושאלתי: "אז מדוע אתה אומר 'בהרבה', בסה"כ ילד אחד". ואז הוא אמר משפט וניצח:

"וכי ילד אחד זה לא הרבה? אוי ואבוי לו ליהודי שאצלו נשמת ישראל אחת איננה הרבה בשבילו!".

אילו מילים יקרות יצאו מפיו, וכמה מסכנה האשה שאינה מבינה אותן!

כיום, שמגיעים לנושא זה של ילדים – 'שערי תירוצים לא ננעלו', לכולן יש סיבות: 'קשה לי', 'אני חולה', 'מה עם פרנסה?!', 'אני בקושי מסתדרת עם השניים שיש לי!' – עצרת וחשבת פעם מה את מפספסת?!

סיפרה אשה יראת שמים ממשפחה ברוכת ילדים: "פעם אחת הלכתי לסופר במיוחד כדי לקנות קופסת 'מטרנה' לילדי התינוק. הייתי קצת עייפה ומותשת לאחר יום עמוס, והקב"ה שלח לי 'חיבוק' משמים. בעומדי בתור לשלם, הנה עומדת לפני אשה נחמדה, שאף היא קנתה פריט אחד, זה היה אוכל, לא מטרנה, אוכל לחתולים. אריזת המזון עלתה לה 50 שקלים, ואף לי עלתה קופסת המטרנה 50 שקלים – ההשוואה הייתה כל כך חדה ומצחיקה ומיד עלו לי דברי חז"ל: 'אנחנו עמלים והם עמלים, אנו עמלים ומקבלים שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר!' –

יש מישהו בעולם הזה שאינו עמל? כולנו עמלים, כולנו מבזבזים כסף, כולנו טורחים ומתרוצצים, זו מציאות שאי אפשר להתכחש לה, שה' יזכנו רק להשקיע את הכוחות במקומות הנכונים!"- כך חושבת אמא יהודיה!

אדם מוכן להשקיע בדירה, לקחת משכנתא ולשלם שלושים שנה, כמה דאגות וטירחה תהיה לו בשביל הדירה הזאת, כמה שעות נוספות…, אבל שתשאל אותו, הוא יענה חד משמעית: 'זה משתלם, זה לכל החיים, ובנוסף זה עובר לילדים'.

הוא יעשה זאת בשמחה ומהבנה ברורה, ששווה לעבוד ולטרוח כל החיים בשביל דירה!

עכשיו, מאותה הבנה עלייך לקחת תמונות של הילדים שלך, לפרוש אותן לפניך, להסתכל על החיוך של כל אחד ואחת מהם, על העולם שיש בו עכשיו ושעתיד להיות מכל ילד וילדה [ילדים נכדים נינים, המשכיות שלך ושלהם עד סוף הדורות] ותעני! בכנות אבל… וכי זה פחות מדירה? זה לא שווה עשר דירות?! [ובפרט שהזוהר הקדוש מפרש את הפסוק: "הנה נחלת ה' בנים" – שהבנים הם הכרטיס כניסה של ההורים לנחלת ה' ולעולם הבא.]

תסתכלי עליהם ותבדקי עם עצמך – הייתי מוותרת ח"ו על אחד מהם? אחד מהם מיותר פה בעולם?! את מבינה שהס מלהזכיר כן… אולי פספסת עוד 'עולם' כזה!?

והקב"ה רוצה ממך עוד חיוכים כאלו ועוד עולמות כאלה, אל תפספסי את זה!

כמה נשמות, כמה חיוכים כאלה עם ישראל הפסיד בשביל כל מיני תירוצים וסיבות שאינם מצדיקים את הויתור הגדול על עוד נשמה, בגלל הליקוי שלנו בידיעה 'מהי המעלה לגדל עוד ילד או ילדה לתורה, מצוות ויראת שמים', כל ילד הוא בבחינת הכנסת ספר תורה לארון הקודש, שלא דומה אשה שטרחה בשביל עשר עולמות לאשה שטרחה בשביל תשע! אי אפשר להשוות ביניהן: "או ואבוי לו ליהודי שאצלו נשמת ישראל איננה הרבה בשבילו!". אמר האדם הצדיק הזה.

ואשריהן בנות ישראל, האמיצות שאוזרות כוחות נפש אדירים ומקיימות את דורות ההמשך של עם ישראל.

ולסיכום, שני דברים שצריך לקחת מהמילים האלו שנכתבו כאן:

א) עצם המודעות על חשיבות הנושא ועל מעלת כל נשמה ונשמה שיורדת לעולם, היא כשלעצמה נותנת את הכוח להתגבר על הקשיים.

ב) שדברים אלו לא יהיו כעניינים שניתן להכריע בהם 'בהינף יד' אלא יהיו בעיני האשה כדברים העומדים ברומו של עולם ובעלי משקל כבד מאד, ועל כן, על כל בית להתנהל ע"פ הוראת תלמיד חכם אמיתי וירא שמים ולא ע"פ דימויים, המצאות, או הוראות של אנשים שאינם ראויים להוראה, וכל שכן, לא ע"פ הוראת והחלטת הזוג עצמו, ובפרט שעומדים בנידון זה איסורים הלכתיים חמורים, 'ועשית ככל אשר יורוך'.

ועכשיו ניגע בעצם השאלה – וכמובן שלאחר שיכלול של כל זה, יש שיקולים מנגד, שיש לחשבן את כוחות האישה, להביא ילדים והאישה מרוסקת פיזית ונפשית זה בהחלט לא דעת תורה. ולכן כאמור לפנות לתלמיד חכם המורה בעניינים אלו, ולשטוח בפניו את המצב, את הרצון של בני הזוג, את הקושי הכרוך בזה, ואכן השיקול של אמא בריאה בגופה ובנפשה שתוכל לגדל צאצאים לעבודתו יתברך, ולא אמא ממוטטת פיזית ונפשית. אך כנ"ל כיון שהדברים חמורים, והיצר מתעתע מאד בעניינים אלו, לא יעשו שום דבר על דעת עצמם וכנ"ל.