שלום וברכה, קודם כל צריך לדעת שאין ללכת לבית הקברות סתם ללא צורך, ואפילו לגברים ובפרט אם מתוקנים בשמירת היסוד, שבזה החיצונים מתדבקים בהם. [האר"י ז"ל הובא במגן אברהם סימן תקנט וכן בחזון עובדיה אבלות ח"ג עמ' ריב].

ואם הולכים לקברי צדיקים מותר אף שעוברים דרך קברים אחרים.

לגבי אישה – יש מניעה נוספת ללכת לבית הקברות בימים שבהם נדה (פתחי תשובה יורה דעה סימן סוף סימן קצה) אך לדעת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל (חזו"ע אבלות חלק ג עמ' ריב וכן בספרו טהרת הבית (ח"ב עמ' רז\ ובמהדורה חדשה ריז) זה הוא דווקא בימים שרואה דם, ולא בימי שבעה נקיים שלה וכדומה (על אף שלענין האיסור החמור בעצם היותה נדה לכל דבריה עד שתטבול כדין – קיים, מכל מקום לא החמירו לה בזה), ויש שהחמירו אף בזה עד שתטבול, אך ההלכה כאמור כנ"ל.

וכן אם יש לה קושי מסוים ורוצה ללכת להתפלל על קבר של צדיק, אפשר להקל, ובמקום הצורך אף בימים שרואה בהם דם בפועל. וכן ביום האזכרה אם מרגישה צורך לעלות שתעלה.

וצריך לדעת שכל זה אינו תקף אלא שנכנסת בתוך בית הקברות ולא עומדת מאחורי הגדר.

ועוד צריך לדעת שבכל אופן צריך לדעת שאין שייך לומר על כעין זה 'אסור', שאין בזה אלא הנהגה חשובה וראויה על פי מה שהדריכונו רבותינו, לא איסור גמור.

ברכה והצלחה.