שלום וברכה צדיק, שאלתך נפלאה ויכולה לעזור לאנשים רבים, וצריך לדעת שעבודת התפילה עבודה רבה, ומעידה על כל טיב הקשר של האדם עם בוראו. אם רוצים לדעת כמה אדם קרוב – צריך לבדוק כמה הוא מדבר איתו, כמה פעמים ביום הוא מרים את העינים לשמים.

אך צריך לדעת מי שייקח על עצמו עבודה כבדה הוא יהיה בבחינת 'תפסת מרובה לא תפסת' – הדרך הנכונה היא קבלות קטנותו ועקביות! כגון בכל חודש ייקח לו ברכה אחת שעליה הוא נותן את כוחו ולאחר שיתרגל יוסיף עוד.

ורבים הטועים שהתפקיד בתפילה היא להילחם במחשבות, ולנסות לתפוס את המוח שלא יברך. והמציאות מוכיחה שזה עבודה קשה ולא כל כך יעילה. מה שיותר נכון הוא פשוט להתחבר לתפילה, למצוא בה את העונג הגדול, אשר הבורא יתברך רוצה לשמוע אותנו, ורוצה לתת לנו, ואנחנו מדברים אליו כדבר איש אל רעהו, ואין דבר גדול מזה. [ומובא בספרים שאילולי היה גילוי מפורש שהוא חפץ שנתפלל בהיה אסור לנו להתפלל – שהרי מי אנחנו שנפנה אליו].

הנה לך כמה עצות חזקות לכוונת בתפילה המובאות בספרים הקדושים:

א. להכיר בכוחה של התפילה – ולהבין שבתפילה אחת יכול להשתנות לאדם החיים. לתאר לעצמך שכל ישועה שאתה צריך בכל תחום, בידים של הבורא ואתה רק צריך 'לשכנע' אותו לתת לך. כך חז"ל אומרים: חז"ל הקדושים כתבו בגמרא (ראש השנה יח) דבר שאם נתעמק בו נזדעזע: "היה רבי מאיר אומר: שניים שעלו למטה וחוליין שוה, וכן שניים שעלו לגרדום לידון ודינן שווה, זה ירד וזה לא ירד, זה ניצל וזה לא ניצל. מפני מה זה ירד וזה לא ירד, זה ניצל וזה לא ניצל? זה – התפלל ונענה, וזה התפלל ולא נענה. מפני מה זה נענה וזה לא נענה? זה התפלל תפלה שלימה – נענה, וזה לא התפלל תפלה שלימה – לא נענה." – נבאר את הדברים בתרגום חופשי למציאות מוכרת בימינו.

שתי סיפורים מובאים כאן, הראשון – שני אנשים שחלו במחלה סופנית ממארת (לא על אף אחד ואחת מישראל), ומגיעים שניהם למצב אנוש, חז"ל מציינים שמדובר באותה מחלה בדיוק. האחד, הולך לבית עולמו, משאיר ארבעה ילדים שישארו יתומים ומשפחה שלמה שכואבת את אובדנו. ואילו השני, לאחר כמה ימים משתחרר מבית החולים, ולאחר זמן קצר מחלים לגמרי,חוזר לשגרה, ומנהל חיים תקינים כאחד האדם.

ובסיפור השני שמביאים חז"ל – מדובר על שני רוצחים שנידונו לעונש מוות, אותו כתב אישום על שניהם בדיוק, שניהם כבר יושבים על הכסא החשמלי, אחד מקבל את עונשו ומת, ואילו השני קיבל חנינה ברגע האחרון. שואלים חז"ל, מהיכן התוצאות הקיצוניות האלה?! שואלים ועונים דבר אחד, תפילה שלמה! דהיינו תפילה בכוונה (רש"י שם)! כל ארבעת האנשים שבסיפורנו התפללו, אבל מבניהם היו כאלה שידעו והכירו את מעלת התפילה ואת הכוח העצום שניתן ליהודי במתנה באמצעותה, ולכן התפללו וזעקו מעומק הלב!

הבחירה בין חיים למוות, בין בריאות לחולי, בין עניות לפרנסה בכבוד, בין הצלחה לכישלון, בין שלום בית אמתי, לחיי מחלוקת וריבים או במקרה גרוע יותר גירושין, בין ילדים יראי ה' כמו שאנו רוצים, לתרבות רעה בביתו של אדם שקשה ממלחמת גוג ומגוג, בין רגעים יפים לרגעים של סבל וייסורים, הכל מונח על המאזניים, וההכרעה יכולה להשתנות בזכות דבר אחד – התפילה! עלינו להבין שבתפילה ובפרט בימים קדושים אלו שכל שערי שמים פתוחים, והקב"ה אומר לכל יהודי 'רק תבקש', חייך יכולים להשתנות לטובה ובקרוב מאד להתעורר למציאות אחרת…

הגאון הרב שמשון זצ"ל כותב שאחת מן הסגולות הגדולות ומהדברים המעוררים את הכוונה ומקילים על עיון המחשבה שלא תשוטט הנה והנה היא להבין את התפלה שזה הופך את זמני התפלה לעונג והנאה וכו'.

ב. להתפלל מתוך סידור כוונת הלב. שיש בו כמה מעלות – שמלבד ביאורי התפילה, יש שם לפני כל ברכה במשפט אחד מה מטרת הברכה ולפני שקוראים להתבונן מעט בברכה שהולך לבקש ואז יבקש.

ג. להוריד את התפילה למציאות ימינו.

לדוגמא: אבא יקר, הנה אני בא לבקש ממך סליחה ומחילה על החטאים בשוגג ובמזיד, להצדיק עלי את הדין ולברך אותך שאתה חנון ומרבה לסלוח

סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ בתורה – שביטלנו תורתך ולא נהגנו בה את הכבוד הראוי. בפינו – בלשון הרע, ושאר עבירות שבפה. במחשבתנו – בהרהורים רעים. ובמעשינו – במעשים רעים לפניך או לבריות – ובמידותינו- שכעסנו התגאינו, שיקרנו, ושאר העבירות היוצאות ממידותינו הרעות. מְחל לָנוּ מַלְכֵּנוּ, כִּי פָשָׁעְנוּ במזיד ואף ברשלנות ואי שימת לב שחזרנו על מעשינו ככלב השב על קיאו. והרינו מצדיקים עלינו את הדין בכל הייסורים הבאים עלינו, ואתה תזכנו לתקן דרכנו בייסורים אלו ולא להשליכם ביד המקרה. כִּי אֵל טוב וְסַלָּח אָתָּה ולא דן אותנו כמעשינו אלא בחסד וברחמים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אדון הכל, היה הוה ויהיה, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלוחַ:

ד. שלא יאמר יודע מ2-3 תיבות יחד – ולאחר שנים או שלוש תיבות יתבונן.

ה. עוד מובא בספרים שלכל תפילה צריך הכנה – אם תכין מה אתה הולך היום לבקש מה', מה אתה צריך, יהיה קל יותר להתחבר לתפילה.

ו. לכוון בברכה אחת מתפילת הלחש בכל הכוח והכוונה. ולאחר חודש או יותר שיתרגל יוסף עוד אחת.

ז. לעמוד חצי דקה\דקה קודם תפילת העמידה והתבונן לפני מי אני הולך להתפלל.

ח. לחשוב בדברים המכניעים את הלב על ילדיו על הקשיים שלו, ובזה ייכנע לבו ויתפלל לה' בכל כחו.

ט. ללמוד ביאור הברכות של תפילת הלחש, ואם יכול גם יכתוב לו על סידורו דברים שראה.