שלום וברכה. קודם כל נפתור לך אותו לטובה – שיהי רצון שיפלו אויביך וכל אויבי ישראל, וכן תפטר מכל חובותיך ומכל מינוס בבנק.

ידועים דברי חז"ל בגמרא (ברכות נו וכן בשו"ע רפח סע"ה) שחלום שנפלו שיניו מסמל דברים לא טובים חלילה, אולם גם אמרו חז"ל במסכת ברכות (דף נ"ה ע"ב), שמואל כשהיה רואה חלום רע היה אומר החלומות שוא ידברו,

br>
וכן אמרו במסכת סנהדרין (ל) חלומות לא מעלים ולא מורידים (אין בהם כלום), ובפרט אם לא חזר החלום על עצמו שלוש פעמים. ונהגו לא לתת שום משמעות לחלומות אלו, וראה בזה בשו"ת מעין אומר (תשובות של מו"ר הגאון הרב עובדיה יוסף זצוק"ל חי"ב סימן נ') שנשאל בנידון זה בדיוק וכתב כך: "לא להתייחס חלומות שווא ידברו".

ויש לציין מה שכתב מרן זצ"ל (שו"ת יחוה דעת ח"ד סימן כד) : יש לציין מה שכתב הרה"ג המקובל רבי יהודה פתייא בספר מנחת יהודה (סימן מ"ז), כי עתה השדים יודעים הדברים שבני אדם מקפידים עליהם אם רואים אותם בחלום, כגון הרואה בחלום שנפלו שיניו, או לובש שחורים, וכיוצא בזה, ולכן הם מראים אותם לבני אדם כדי לצער אותם שיתענו עליהם, ולכן אין לו לאדם לחוש לחלומות כאלה, אלא אם כן קראוהו בשמו לעלות לספר תורה וכיוצא בזה, ואם לא ישית לבו גם לזאת, תבוא עליו ברכה. וצריך האדם לדעת שהמתענה על חלומות כאלה ואינו שואל חכם הבקי בפתרון חלומות, שיודע ההפרש בין חלום שעל ידי מלאך ובין חלום שעל ידי שד, ידוע ידע שהוא מעותד מכאן ולהבא לחלומות יותר קשים, רעים ומרים מאלו, כי השד שמח שלא היתה יגיעתו לריק עם האיש הזה, ונמצא כל ימיו בתעניות וסיגופים ללא צורך. ע"ש.

וכיוצא בזה ראיתי למרן החיד"א בספר דבש לפי (מערכת ג' אות טו"ב) שכתב, וידעתי מאדם גדול אחד שלא היה מקפיד כלל על חלומות, ואמר שהכיר תלמיד חכם אחד שעל הרוב היה מתענה תענית חלום בשבתות, והורה לו בשבת אחת שלא יתענה תענית חלום, וכן עשה. ומאז שוב לא ראה חלום בשבת. ע"כ. לפיכך ישים מבטחו בה' שיהפוך הקללה לברכה וכו' וכן יקפיד על קריאת שמע וברכת המפיל בכוונה, ושכב וערבה שנתו.

והכלל הפשוט בזה הרואה חלום רע 'מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה' (מי שלא מקפיד ומייחס לזה חשיבות אין מקפידים עליו באותו ענין), שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין.

ואם בכל זאת נפשו עגומה עליו וחושש לחלום, יעשה סדר הטבת חלום – ואת הלכותיו ראה בספר הלכה ברורה לגאון הרב דוד יוסף שליט"א, חלק יא על סימן רכ עמ' 220.

ברכה והצלחה…