שאלה יפה מאד. אכן אסתר נלקחה למלך בעל כרחה, ולא ברצונה הלכה לשם.

 והמדרש מספר כיצד היו האנשים נותנים ממונם להוליך את בנותיהם אולי 'יזכו' להנשא למלך. איך כולן מתקשטות ומתנאות, מנסות להתבלט לפני הפקידים הממונים, שיביאום לפני המלך. (ילקו"ש תתרנא' ועוד מקומות) אך הייתה אחת שנשארה אדישה, שמה אסתר. אסתר כשמה כן היא, נסתרת מהעין, ולא מנסה להתבלט כלל. והקב"ה יושב וצופה, מסתכל על הבת שלו, כל כך גאה, ועד כדי כך שכתוב: "וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹת וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ…" (שם יז') לא כתוב 'המלך אחשורוש' אלא המלך, מלכו של עולם (ידוע שכל מקום במגילה שכתוב 'המלך' ולא 'המלך אחשורוש הכוונה למלכו של עולם), הקב"ה אוהב את אסתר, 'וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו', נותן ומניח על פניה חוט של חסד, ואומרים חז"ל שזה משום שאינה ניסתה להתבלט. אסתר זוכה שתבוא ישועה על ידה להציל את כל העם היהודי בזכות שידעה ל'עמוד בפינה' בזמן שכולן ניסו להתבלט.