מוסדות "מחנה אפרים"

בראשות מו"ר הרה"ג אפרים שרבני שליט"א

מה הענין בניגוב הדמעות על המצח?

שאלה:

שלום כבוד הרב. עם ההתחזקות שאני עושה, יחד עם שמירת השבת בכל הכוח, התיקוני כרת, ההרצאות, נתקלתי בסרטון של איזה רב שאני שומעת כבר עשר שנים, הרב הקריא כמה פסוקים על יום הדין והתחיל לבכות, מיותר לציין שבכיתי איתו. אבל ראיתי שאת דמעותיו הוא מנגב על המצח. שמעתי שהרבה עושים את זה. אולי הרב יוכל להסביר את העניין? ועוד אשמח לדעת, מה אפשר לעשות באותם הרגעים האלו שיש געגועים עזים לה'? הנפש רק רוצה לברוח למקום שקט או מקום של קדושה באמצע היום, ולפעמים אני לא יכולה לאפשר את זה לעצמי, ובאותם הרגעים החזקים האלו, הגוף שלי מתחיל לקבל צמרמורות חזקות ודמעות עומדות לי בעיניים, ואני יודעת שאני לא יכולה לעשות כלום, אני לא יכולה ללכת לאיזה מקום אחר להיות בו אפילו חצי שעה, רק להסדיר נשימה. אז מה כן אפשר לעשות ברגעים כאלו?

תשובת הרב:

קשה לא להתרגש מהשאלות היפות, המעידות הרבה על השואלת.

א. כתוב בספר ראשית חכמה לרבי אליהו די ווידאש (שחי לפני כ400 שנה) מחכמי צפת הקדמונים, והוא אחד מספרי היראה והמוסר החשובים. ושם בשער היראה (פרק תשיעי) כותב "השב בתשובה ובוכה יעביר הדמעות על המצח, כי עיקר שרטוטי העבירות הם במצח".

ב.. בשעות שמרגישים כיסופים והתעוררות לה' פשוט לפנות לה' ולומר לו את כל הדברים שמרגישים, כמו שמדברים עם אבא.

ג. אני לא מכיר אתכם ולא את הרב שאתם שומעים, אך הייתי מציע להיות זהיר בדרך שלכם עם כל הענין של התיקוני כרת הבכיות ושאר הדברים, על אף שהדברים נכונים ואמיתיים, הדור הזה הדרך שונה ועדיף לתת דגש בהתחזקות בחלק האהבה ופחות בחלק היראה והפחד (על אף שבוודאי צריך את שניהם) ברכה והצלחה.