שאלה נפלאה.

אכן במדרש מבואר כך: יצחק תבע יסורין, אמר לפניו: רבון כל העולמים! אדם מת בלא יסורים, מדת הדין מתוחה כנגדו, מתוך שאתה מביא עליו יסורים, אין מדת הדין מתוחה כנגדו! אמר לו הקב"ה: חייך! דבר טוב תבעת, וממך אני מתחיל! מתחלת הספר ועד כאן אין כתיב: יסורין, וכיון שעמד יצחק, נתן לו יסורים, ויהי כי זקן יצחק ותכהין. עד כאן דברי המדרש.

ניתן ליישב בכמה אופנים – א. שיצחק חידש את הכלי והדרך שעל ידי ייסורים האדם יתנקה על ידיהם כדי שלא תהיה מדת הדין מתוחה עליו. ב. שחידש יצחק את 'לתבוע ייסורים' שאדם יוכל לבקשם, כדי שיתנקה כבר בעולם הזה. ג. וכן יש מיישבים שמדברי האבות מבואר שכל אחד ביקש שינוי שיקרה לפני פטירתו, אברהם ביקש זקנה – שיבואר האדם להתבונן. יצחק ביקש יסורין – שעל ידו יבוא אדם להתבונן, ויעקב ביקש חולי כנ"ל. ד. יש מיישבים שהוא חידש ייסורים של אהבה. ה. ראה בספר דעת חכמה ומוסר (לרבי ירוחם ליבוביץ זצ"ל ח"א עמ' שיג) שהביא זה וכתב על פי הרמח"ל בדעת תבונות – הייסורים מביאים את האדם לפסגת ההצלחה.