שלום כבוד הרב, אני בת 23. כבר שנתיים בתהליך של חזרה בתשובה, שבתות, חגים, צניעות וכו׳.. אני באה מבית חילוני לגמרי אני גרה עם אמא שלי במשך השנתיים אני חווה ביזיונות שבת אחר שבת על השמירת שבת, כל פעם שאני יוצאת וחוזרת מהבית על הלבוש הצנוע. היום זה הגיע לשיא אמא שלי אמרה לי מילים כמו ״ זה לא מתאים למשפחה שלנו״ , ״תחזרי לעצמך לאיך שהיית״, ״אני לא יכולה לראות אותך עם חצאיות זה מזעזע אותי״, קרעה לי עלון של שבת מול העיניים ועוד דברים שאחסוך .. במשך שעה של השפלה לא עניתי ולא אמרתי מילה מתוך לשמור על כיבוד הורים. היא טוענת שאני גורמת לה צער עמוק מאוד בעקבות החזרה בתשובה. אני מעוניינת לעזוב את הבית, השאלה שלי האם זה כדי? האם מותר ״לא לכבד״ במצב שכזה?