האם מותר תת מאכל או משקה למישהו שידוע שאינו מברך? | טכנאי הרחוק מתורה ומצוות | לקרוביו הרחוקים | במקום עבודתו | הזמנה לאירוע אנשים רחוקים | מלצר או חייב בצבא שמגיש אוכל

אנו ממשיכים בדיני לפני עיור, והיום נראה עוד מצב מצוי מאד, והוא לתת דבר מאכל למי שאינו מברך. ומצוי מאד כאשר מגיע טכנאי לעשות עבודה בביתו ומדרכי הנימוס מציע לו לשתות, וכן מצוי אצל בני משפחה כשאחד חזר בתשובה וצריך לכבד במאכל או משקה אחד מבני משפחתו הרחוקים, וכן בעבודות בה נמצאים אנשים הרחוקים מתורה ומצוות, ולפעמים מגיש לפניהם מאכל או משקה וכל כיוצא בזה ויש לדון אם יש איסור בדבר וכיצד הדרך הנכונה להתנהג במקרים אלו.

האיסור לתת מאכל למי שאינו מברך – והנה הלכה מפורשת לפנינו בשולחן ערוך (סימן קסט סע"ב) שכתב: "לא יתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך". והטעם בזה משום שמכשילו לאכול או לשתות ללא ברכה, והאוכל בלא ברכה כאילו 'מעל בקדשי שמים' – ובמילים פשוטות הוא כגונב מהקב"ה (ברכות לה.). ולכן הנותן מאכל או משקה לפני אדם יהודי צריך לדעת שהוא מברך, ואם חושש שאינו מברך יבקש ממנו בנחת ובנימוס שיברך על אכילתו, או שירמוז לו: "בוא תשתה משהו חם\קר ותזכה אותנו לענות אמן אחר ברכתך" – ואז יבין לבד ויברך. וע"ע בספר מנהגי הראשון לציון (חלק ב' עמוד 72) בשם מו"ר הגר"י יוסף שליט"א, שכאשר היו באים למרן זצוק"ל יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, כגון ראשי השלטון בישראל, היה אומר להגיש בפניהם כיבוד ומשקה, והיה מבקש מהם שיברכו קודם אכילתם ושתייתם.

אופנים שהתירו לתת מאכל לאדם רחוק – אולם פעמים התירו לתת להגיש מאכל אף שיודע שאינו מברך, כגון באופן שהאדם הוא רחוק מאד מתורה ומצוות, ויודע שאם יבקש ממנו לברך, יהיה יותר 'אנטי' וחשש שנאה לשומרי התורה, ואז יגרם חילול כבוד שמים, שיאמרו שאין לשומרי תורה נימוסים ודרך ארץ, ויכולים לבוא לידי כעס ושנאה על כל ההולכים בדרך התורה ואין זה נחשב לנותן לפניו מכשול, אדרבה, הדבר דומה למי שקוטע אצבע מרגלו של חברו בכדי להציל אותו בכך מקטיעת כל היד שלו, דפשוט הוא דאינו קרוי מזיק אלא מתקן, ומצוה הוא דקעביד ולא עברה, כך גם כאן אינו חשוב כמכשיל אלא אדרבה במעשהו זה הוא מציל אותו מעון חמור של שנאת תורה ולומדיה ולכן נראה דלפי הצורך שפיר רשאי לכבד אותו במאכל ומשתה [כן דעת הגרש"ז אוירבך (מנחת שלמה ח"א לה ), וע"ע בדין זה באליבא דהלכתא גיליון כט עמ' ד שהאריך בזה מהפוסקים וכן בפסק"ת שם ובדור המלקטים שם וכן פסק מו"ר בספר ילקו"י הנדפס מחדש סימן קסט והדברים ארוכים] ואם הדבר מתאפשר יאכל עמהם ויאמר להם שהוא מברך גם עבורם, ויכוון להוציאם בברכה. [קריינא דאגרתא ח"א מכתב קמא וכ"כ כל הפוסקים, ואף שצריך גם כוונת שומע אפשר שבזה שיודע שמברך בשבילו די בזה].

וכן יש שהתירו אם כל מטרתו לקרבו לתורה ולמצוות, ואם יבקשו ממנו לברך יבוא לידי כעס או פגיעה, שבזה יש להקל. [וזאת הברכה (פרק כ' סעיף ה') בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל].

סיכום התשובה : אכן אם אתה מאותם שתגיע לאיבה וריחוק עקב זה, יש היתר, אבל ממה שנראה לי אתה לא מאלה, ולכן גם אם אינך נוהג לברך, אולי כן כדאי לכבד.