כתב מרן השלחן ערוך (סימן תכו ס"ב): "אין מברכים על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים". על כן, הנכון שבסיום תפילת ערבית של מוצאי שבת יברכו כל הקהל יחד ברכת הלבנה, כי ברוב עם הדרת מלך. ואף שדין "זריזים מקדימים למצוות" ולפי זה היה צריך לברך קודם לכן ביחיד, מכל מקום במוצ"ש שמברך גם עם הציבור וגם יש את הטעם הנ"ל יברך במוצ"ש. אולם בימי החורף שיש חשש שאם ימתינו עד מוצאי שבת, תתכסה הלבנה בעננים, יברכו בהזדמנות הראשונה. (עי' חזו"ע חנכוה עמ' שנו, שסג)
וכך כתב בילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן תכו – דיני ברכת הלבנה סעיף לא
טוב יותר להקדים לברך ברכת הלבנה אפילו ביחיד, מלהשהותה לאומרה בעשרה, שהכלל של "זריזים מקדימים למצות" עדיף יותר מהכלל של "ברוב עם הדרת מלך". אלא אם כן רוצה להשהותה בכדי לקדש הלבנה במוצאי שבת, שאז רשאי להשהותה למוצאי שבת, כדי שיקדשנה כשהוא מבושם. [שו"ת יביע אומר ח"ב חיו"ד סימן יח אות א – ג].
ויש מי שכתב שמיד שרואה הלבנה צריך לברך, אפילו ביחיד, שאם יתעכב מלברך יעבור על איסור אין מעבירין על המצוות. אולם לדינא, שהויי מצוה משהינן כאשר כוונתו לקיימה באופן מהודר יותר, דבברכת הראייה [השבח] שרינן לעכב המצוה לקיימה במוצאי שבת וברוב עם. [הנה בספר ברכת ה' פרק ד' עמ' רפח כתב, שמיד שרואה הלבנה צריך לברך, דאין מעבירין על המצוות. ע"ש. אולם כאשר כוונתו לקיימה באופן מהודר יותר מותר לעכב הברכה לברכה במצו"ש, כמבואר בפוסקים. ועיין בתרומת הדשן סימן לה, דמותר לדחות ברכת הלבנה כשיש סיבה, "ואשרי המחכה מלברך ברכת הלבנה כדי לברכה במוצאי שבת", והמצוה נעשית באופן משובח יותר. ע"ש.
והן אמת דגם בברכת השבח אמרי' אין מעבירין וכו', כדמשמע מהריטב"א שבת כג. גבי הרואה נר חנוכה, "ואין בזה משום אין מעבירין וכו', כיון דעל ידי ההדלקה עדיף טפי". ע"כ. והרי ברכת הרואה נר חנוכה היא ברכת השבח, ומשמע דאם לא היה מדליקין עליו בביתו היה שייך דין אין מעבירין וכו'. ועיין בריטב"א תענית ו: דמניחין ברכת אל ההודאות להלל, כדי לאומרה ברוב עם, דכל כיוצא בזה רשאים להשהותה וכו'. ע"ש. והיינו דכשיש סיבה לאומרה באופן מהודר יותר לא שייך האיסור אין מעבירין וכו'. ועיין בפתח עינים סוטה כב. ודו"ק. ולכן אין דברי הספר ברכת ה' הנז' נכונים לדינא, אלא יש לנו לילך אחר דברי תרומת הדשן ורבותינו האחרונים שהעתיקוהו לדינא].
