שלום צדיק. אכן המנהג לומר קדיש על מתי ישראל יסודו בקודשו ומוזכר כבר בספרים, וכמו שכתב הגאון ר' חיים פלאג'י (בשו"ת חיים ביד סימן קיד) בזה הלשון: שמעתי מפי מר זקני בעל חקרי לב, דמה שנהגו שהרב מרא דאתרא אומר הקדיש בתרא לפני עלינו שבח, שיש בה תועלת לעילוי נשמת הנפטרים, להצילם מדין גיהנם ולהעלותם לגן עדן, והרי יש כמה מתים שלא זכו לבנים ולכן תיקנו שהרב מורה צדק יאמר לעילוי נשמתם. ועי' בספר חזון עובדיה (אבילות עמ' שנט).

בקשר לשאלתך אם יש בדבר נזק ופתיחת פה לשטן התשובה היא שלא כמו כמבואר בדברי מרן הרב עובדיה זצוק"ל (יבי"א ג יורה דעה יח) שכתב בזה הלשון: והנה אף על פי שגם החיד"א ז"ל מודה שבודאי לא נכון לשגות בדמיונות שוא ולחשוש כאילו ח"ו ישנה סכנה כל שהיא ע"י אמירת הקדיש. וכמ"ש ג"כ בשו"ת מהרי"ל (סי' סד). וכ"כ השיורי כנה"ג (סי' תג הגב"י אות ג) ע"ד הגהת ר' פרץ (שהובאה בס' התשב"ץ בהגה), וגדולה מזו נוהגים לומר קדיש על זקנו אבי אמו שלא עזב בנים זכרים, בחיי אביו ואמו. וכן הנחתי לבני לומר קדיש לזקנתו בחיי אביו ואמו. כי לא נחש ביעקב. ע"כ. וכ"ה בשלמי צבור (דק"צ ע"ד). ובשד"ח (מע' אבלות אות קנג). ע"ש. מ"מ אם האב הוא בעל דמיונות ומצטמק ורע לו באמירת הקדיש של בנו, וכו'. מבואר שאין בדבר חשש כל שההורים אינם מקפידים. יישר כוח.